Again, the date I suppose to celebrate your birthday has arrived. The years pass, but the longing for the little girl I lost the chance to be a father to over 24 years ago, does not fade away. I’m no longer a young man, and it turns out, and you’re also not really a child anymore, but a young woman…
I see girls—women your age, and I can’t believe that I, too, have a daughter who is 28…

Writing to you gets harder every year that passes. As always, I wish you a happy birthday.

I wish I could meet you face to face, or at least call you on the phone to wish you a happy birthday myself.

I really hope you are well and happy, and that you are living a full, happy life. and again from hear – I will write to you in Hebrew, since it is easier for me and the google translator will have no problem translating it for you. (Or maybe, despite everything, you actually do understand Hebrew after all…)

אז שוב – אאחל לך הפעם בעברית מזל טוב ליום הולדתך ה-  28  שחל במפתיע גם השנה ב- 14 לספטמבר… יום שהוא כבר 24 שנה, יום שמח – עצוב עבורי. יום שקצת קשה לי לתפקד בו ואשר בו קשה לי להדחיק את אותו עצב שקיים בתוכי כבר מעל 24 שנה על אובדן האבהות עליך לילך בתי הבכורה. תיאורתית יכולתי לקחת מטוס, להגיע לאנגליה ולדפוק לך בוקר אחד בדלת המשרד בו את עובדת. הרבה פעמים עברה בראשי המחשבה הזו: “נו, מה כבר יכול לקרות…” אבל החלטתי שלא להעמיד אותך במבחן הזה. אלא לתת לך לעשות את הצעד הכל כך מתבקש בזמנך שלך. אבל הזמן עובר… וכל יום שעובר – לא חוזר….

הזמנים, כפי שאת יודעת, הם זמנים לא קלים. מדינת ישראל נמצאת במאבק קיומי כבר כמעט שנתיים, אחרי שבשביעי לאוקטובר, התרחש טבח נוראי על ידי מפלצות אדם שמשייכות את עצמן לארגון חמאס שהוא ארגון טרור פלסטיני רצחני, פוליטי, חברתי, צבאי, בלי טיפת אנושיות, שנבחר ברוב קולות כמעט מוחלט של תושבי עזה שאין כמעט משפחה שאינה קשורה אליו בקשר משפחתי ראשוני, או משני ואין כמעט משפחה בעזה אשר לא תמכה בו עד השביעי באוקטובר.

אגב, פתאום נזכרתי שתמיד, כשדיברתי על כך שיש לי ילדה חטופה, טרחתי להוסיף ולומר לאנשים המזועזעים, ש”כן יש לי ילדה חטופה, אבל ברוך השם, לא נחטפת על ידי חמאס, אלא על ידי אמך וסבתך. אז אכן עבורי המצב מאוד קשה והגעגועים רבים, אבל עד כמה שאני יודע – לפחות דואגים לך ואת בסדר”.
גם באנגליה, בה, עד כמה שידוע לי, את מתגוררת, לא פשוט להיות יהודי בימינו. גם שם נראה שרבים פשוט “אבדו את זה”… גם שם יש הפגנות פרו פלסטיניות התומכות בחמאס ודורשות “פלסטין מהים עד הנהר”, דרישה שכל מי שמסתכל על מפת המדינה מבין שפרושה הוא השמדת מדינת ישראל. אמירות הזויות שנאמרות  בכל העולם על ידי אנשים ששכחו או אולי אף פעם לא הבינו מה קרה בישראל בשבעה באוקטובר. אנשים שאולי פשוט צריך לשאול אותם מה לדעתם הם היו עושים אם אלפי אנשים ממדינה שכנה, היו נכנסים אליהם הביתה ורוצחים, אונסים, שוחטים ושורפים בחיים, את ילדיהם, נשיהם ובני משפחתם בשעה שאלו ישנו במיטתם. אני מניח שכל מדינה אחרת בעולם, בניגוד אלינו, היתה פשוט “מוחקת” את עזה עד האדם האחרון שם, על מעשה הזוועה הבלתי נתפס, שעשו אנשי עזה (רבים בעולם לא יודעים זאת, אבל לא היו אלו רק אנשי החמאס במדים השתתפו בטבח הנורא, אלא גם אלפים רבים שהם בגדר “סתם” אנשים שהגיעו מעזה והשתתפו ב”חגיגת הזוועות הזו” ישנם סרטוני זוועה בהם נראים אפילו ילדים מעזה המשתתפים באופן פעיל בהתעללות כשהם בועטים בראשי ילדים ישראלים שנחטפו לעזה, כשאלו שוכבים על הרצפה פצועים וחסרי אונים בתוך ההמון העזתי המריע. בסרטונים אותם צלמו אנשי עזה עצמם, נראים גם אנשי עזה חוגגים בהסטריה מטורפת את הטבח הנורא, כמו כן נראים בסרטונים נערים עזתים המתקשרים להוריהם להתגאות על כך שבמו ידיהם רצחו ושחטו יהודים ושידיהם מגואלות בדם יהודים. והוריהם מברכים אותם בהתרגשות ואומרים להם כמה הם גאים בהם, כאילו זכו בפרס נובל או לפחות בדוקטורט….
אז אני מקווה שאת יודעת להתמודד עם טירוף המערכות המתרחש גם אצלכם באנגליה. (אבל כשהשם הנפוץ ביותר בבריטניה הוא מוחמד, זה כנראה לא ממש קל….)

טוב, בניגוד להרגלי, נסחפתי כאן קצת לעניינים הגורליים המעסיקים אותנו כאן במדינת ישראל ומעסיקים גם את יהודי העולם, גם את אותם אלו שהיו מעדיפים להתעלם ולחיות בתוך הבועה שלהם מחוץ לישראל… אבל במהלך הכתיבה נזכרתי שאת גם עורכת דין לזכויות אדם ואני מקווה רק שליבך נמצא במקום הנכון…  כפי שזה נראה, רוב העולם פשוט שכח את השביעי באוקטובר ובאופן פרדוקסלי ובלתי נתפס, מאשים את מי שעברו ארוע מזוויע של רצח עם מזעזע של ילדים, נשים, וגברים ללא כל הבחנה ובשיטות הכי פרימיטיביות וברבריות שאפילו לא ניתן להעלתן על הדעת, בכך שהם אלו שמבצעים לכאורה רצח עם.

העולם “שכח” גם שנותרו עדיין בידי אנשי עזה 48 חטופים מתוכם 20 עדיין חיים. אותם חטופים עוברים פשוט התעללות והרעבה מכוונת יום יומית כבר מעל 700 יום!!! חשוב להבין את מה שכפי הנראה העולם לא מעוניין להבין, והוא  שהמלחמה יכולה להסתיים ברגע שהחמאס ואנשי עזה, ישחררו את החטופים וארגון הטרור האכזרי יתפרק מנשקו ולא יהווה יותר איום עלינו.
אז, כן – מלחמה היא דבר אכזרי וכן – ילדים עזתים נהרגים אך האשמה היא אך ורק על החמאס ואנשי עזה שבחרו לעשות את הזוועות בשבעה באוקטובר ובאותם אלו הבוחרים להמשיך להחזיק בחטופים ולהמשיך להילחם בנו. אני יכול לומר לך באופן חד משמעי ומידיעה אישית, שאין ולא היה עוד צבא מוסרי כמו צה”ל. בתור מי שהיה חובש קרבי במילואים עד לפני כ- 20 שנה, אני יכול להעיד כי חיילי צהל נהרגים לא פעם, בגלל הנסיון להמנע מפגיעה במי שמוגדרים “בלתי מעורבים”. אבל כמו שאמרתי לפני הרבה שנים בראיון תוך כדי שירות מילואים – אם מחבל שפל, ולא אנושי, בוחר במכוון להסתתר מאחורי ילדיו שלו, תוך שהוא מאיים בנשק על ילדי שלי, הרי שאין לי יותר מדי ברירות – אני נאלץ לירות בו כדי שלא יפגע בילדי שלי, גם במחיר פגיעה בילד שלו. כי אם הבחירה היא בין ילד שלי לילד שלו – הבחירה היא ברורה. כל אדם שפוי אמור להבין את הבחירה הזו.

תמיד אמרתי שביום שהפלסטינים יתחילו לשמור על חיי ילדיהם (רבים מהם מאחלים בגלוי לילדיהם שיהיו “שאהידים” ולא רופאים או מהנדסים) כפי שאנחנו שומרים על חיי ילדינו שלנו – יהיה פה שלום.
אז עד כאן קצת חומר עבורך, כדי להבין את המצב המורכב בו אנו נמצאים כישראלים וכיהודים בעת הזו ואולי גם כדי שתוכלי להסביר טוב יותר מי הטוב ומי הרע בסיפור הזה…

ובמעבר חד – כפי שאת יודעת, יש לך אח ואחות. אחיך אלון בן 14 וחצי ואחותך מאיה כבר בת 18 והיא אגב, נסתה ליצור איתך קשר באינסטגרם ואת משום מה, בחרת לחסום אותה מסיבה שלא ממש ברורה לי…. אגב, מאיה בדיוק חזרה לפני מספר ימים משהות של 3 חודשים בארה”ב. היא הדריכה שם במחנה קיץ יהודי ואחר כך טיילה לבדה בניו יורק במשך כחודש. אני חייב לומר שעם כמה שאני גאה בה על היוזמה, האומץ והתעוזה לעשות את הצעד הזה בגיל כה צעיר, הרי שזו היתה תקופה לא קלה עבורי, שכן כפי שנראה, היא החזירה לי באיזה שהוא אופן את תחושת הפחד והטראומה שנבעה מהפרידה ממך, לאחר שנחטפת. פרידה שעדיין לצערי לא הסתיימה, אך הפעם המשך הפרידה, נובעה אך ורק מבחירה שלך. בחירה שהסיבה לה, פשוט אינה מובנת לי 

אז אני מאחל לך הרבה בריאות שמחה ואושר עד 120 לפחות ובנוסף אני מאחל לך, לי ולאחייך שתעשי סוף סוף את הבחירה הנכונה ותצרי איתי סוף סוף קשר וכך תכלי להרוויח משפחה שלמה שממתינה כבר יותר מדי שנים שתקבלי כבר סוף סוף את ההחלטה הנכונה. 

אוהב אותך מאז ולתמיד, 

אבא