"כשהייתי איתה שום דבר אחר לא היה חשוב".

אב בעקבות בתו

על פי מידע שהיה בידי רותם, האם ובתו נסעו לארצות הברית, כדי שהאם תוכל להיות עם אחותה הכורעת ללדת וכן להשתתף בטקס אזכרה לאחיינה. רותם איתר באמצעות האינטרנט את כתובתה של גיסתו בעיר רוקוויל שליד וושינגטון הבירה במדינת מרילנד. בתאריך 31.8.01 פנה רותם לתחנת ירקון במשטרת מחוז תל אביב כדי שתטפל בעניינו. רותם טוען כי המשטרה התייחסה לטענותיו בזלזול: "הם התייחסו אליי כאילו גנבו לי רדיו~טייפ".

ב~10.9 הגיש משרד המשפטים, לבקשתו של רותם, בקשה להחזיר את לילך לישראל, זאת על פי אמנת האג. על פי הבקשה, לטענתו של רותם, הגברת בלפר~רותם, מחזיקה את בתם לילך שלא כדין בארצות הברית. עורך דינה של האם בישראל הגיש ב~2.9.01 מכתב, המאשר שהאם נמצאת בארצות הברית. עוד נכתב בבקשה: "מר רותם אינו מעוניין להמתין לחזרה מרצון (של האם והבת, ש"ס) כיוון שהוא חושש שהאם תעביר את הילדה למקום אחר. הוא מאמין שהאם מתגוררת עם אחותה, גברת בלפר~בנגרט, באיזור וושינגטון D.C. מר רותם יידע אותנו שהוא מעוניין לשכור עורך דין פרטי בארצות הברית. אנא שלחו לנו רשימה של עורכי דין פרטיים מאיזור וושינגטון D.C המנוסים בטיפול במקרים הנוגעים לאמנת האג".

המשטרה הפדרלית חקרה

ב~11.9.01 יצא רותם בעקבות בתו לארצות הברית יחד עם שני חוקרים פרטיים ששכר. לאחר כמה שבועות שלח רותם את החוקרים בחזרה לארץ והמשיך בחיפושים לבדו. במסגרת חיפושיו יצר רותם קשר עם משרד המשפטים האמריקני שעמד בקשר עם המחלקה הבינלאומית של משרד המשפטים בישראל. הוא גם שכר את שירותיו של משרד עורכי דין שהומלץ לו עליו על ידי הרשות האמריקנית לילדים חטופים בארצות הברית המתמחה באמנת האג. האב המשיך בחיפושיו כחודש וחצי תוך הפעלת חוקר פרטי מקומי ועורך דין מקומי ששכר.

לאחר חודש וחצי נגמרו המשאבים הכספיים של רותם. באמצע אוקטובר הוא חזר ארצה, כדי להגיע למידע חשוב בארץ שיכול היה לסייע באיתורה של לילך בחו"ל. רותם: "הגעתי למצב של שוקת שבורה ואין ביכולתי לממן את הפעילות החיונית כל כך של החזרתה של לילך. למרות שכל הגורמים הרלבנטיים במדינה מכירים בצורך בלממן את הפעילות להחזרתה של ילדה בת 4, אזרחית המדינה, שום גורם לא יכול לפעול מכיוון שאין שום סעיף תקציבי שמופנה לפעילות הזו".

במקביל, יצר האב קשר עם עמותת "הורות שווה", עמותה שחרטה על דגלה את זכותו של הילד לשני הורים פעילים בחייו, ובמסגרתה הקים את "התנועה להחזרת לילך לישראל". במסגרת התנועה מבקש רותם את עזרת הציבור בהחזרתה של בתו לארץ הן במישור הכספי והן במישור של מידע ותמיכה ציבורית.

היא ילדת טבע

מתי הפעם האחרונה שראית את לילך?

"בפעם האחרונה היינו אצל חברים במושב שלי שיש להם ילדים בסביבות הגיל של לילך. היא אהבה מאוד להיות איתם. באותה פעם לקחתי אותה לסיבוב בשדות על גבי טרקטורון, קטפנו אבטיחים וכמו תמיד היא מאוד נהנתה. הגענו לבית אמי במושב בו אני מתגורר, ירדנו לאכול, אך לפני כן לילך התעקשה לשחק עם 'בומר', כלב הלברדור שלה שנמצא אצלי".

כיצד נפרדתם?

"כמו תמיד היה לה קשה להיפרד ממני. כמובן שהתחבקנו והתנשקנו. לא העליתי בדעתי שזו הפעם האחרונה שאראה אותה. ברגע שנולדה לילך הבנתי שיש את הדברים החשובים בחיים ויש את הדברים החשובים באמת. לילך מבחינתי הינה הדבר החשוב באמת. לילך היא היצור היחידי שאני אוהב יותר מאשר את עצמי. יש לה מבט מדהים מלא הבעה, יש לה אופי ורצון משל עצמה, תמיד היא רוצה הסברים ופשוט נהנו סתם להיות יחד, לטייל, לשחק וסתם לקשקש".

מה אתה זוכר מלילך?

"הדבר הכי טוב שעשיתי עבור לילך הוא להביא לה את בומר _ כלב הלברדור שלה כמתנה לגיל שנתיים. את השם בומר בחרה לילך, אך בעצם היא קראה לו בומי. הוא היה אז בן שישה שבועות ולעולם אני לא אשכח את הבעת האושר שהיתה על פניה שנתתי לה להחזיק אותו בידיים. מההתחלה היא הבינה שהוא שלה והם מאוד נקשרו אחד לשני. כיום גם בומר ברשימת המתגעגעים. לילך היא ילדת טבע ותמיד היא היתה חוזרת עם אף צהוב כתוצאה מהרחת אבקנים. אחת התכונות שאני שמח שיש לה זו היכולת ליהנות מההנאות הקטנות של החיים. כל מי שמכיר אותי ואת לילך, החל מחברים, משפחה, גננת, יכול להעיד על הקשר המאוד מיוחד וההדוק שהיה לי ולילך".

במה זה התבטא?

"היא פשוט העניקה לי משמעות אחרת לחיים. כשהייתי איתה שום דבר אחר לא היה חשוב. גם בעבודה ידעו, למרות תפקידי הניהול שהיו לי, שאין להפריע לי בשעות שאני איתה. זה לא שהקרבתי משהו בשבילה, פשוט נהניתי איתה בכל רגע ורגע. לילך היא ילדה מאוד מיוחדת ומעבר לזה שהיא ילדה מאוד יפה, היא ילדה עם המון קסם אישי וחוש הומור שניתן היה להבחין בו מגיל אפס. ילדים ומבוגרים כאחד פשוט נמשכו אליה וחיפשו את קירבתה".

להתגבר על הבושה

מה עבר עליך מאז שלילך נעלמה?

"מאז, אין לי לילה אחד שאני ישן כמו שצריך. מאז המקרה החיים שלי פשוט נעצרו. זרקתי הכול מאחוריי, עזבתי את הקריירה שלי כמנהל שיווק וכסמנכ"ל שהתפרנס היטב ואני מתמקד כל כולי בכל מה שקשור לאיתורה והחזרתה של לילך בשלום".

איך אתה מסתדר מבחינה כלכלית?

"המצב כיום הוא מאוד קשה. מצד אחד, משרד המשפטים וצוות החקירה המיוחד שהוקם במשטרת ישראל משקיעים מאמצים מרובים. עקב הזמן הרב שעבר, הרבה מהמידע אינו רלבנטי. בכל מקרה משטרת ישראל אינה רשאית ואינה יכולה לפעול בחו"ל, וללא פעילות בחו"ל אין סיכוי להחזיר את לילך לארץ. לכן לא נותר לי אלא להתגבר על הבושה, וכמי שמעולם לא חלם שיזדקק אי פעם לעזרה אני נאלץ לפנות ולבקש עזרה כספית מהציבור הרחב ומחברות עסקיות ובמיוחד אני פונה בבקשה לבעלי ממון שיירתמו למאמץ להחזרת בתי לארץ, ושייתרמו 'לתנועה להחזרת לילך בישראל'. אם לא כן, אני מאמין שלילך לא תדע אי פעם מהו חג חנוכה".

איזו תמיכה אתה כן מקבל?

"תמיד ידעתי שיש לי חברים שלא מוצאים כל יום, וכמובן שגם בשעה הזו הם איתי וגם הם וילדיהם מתגעגעים ללילך ועומדים חסרי אונים. גיליתי חברים חדשים בעמותת הורות שווה שנרתמו לעניין בתמיכה ובעזרה להרים את אתר האינטרנט".

אילו פעולות מתוכננות להחזרת לילך?

"על מנת להשאיר את הנושא בתודעה הציבורית אנו מתכננים לעשות מספר פעולות בנושא כגון תליית שלטים במקומות בולטים באיזור גוש דן והשרון. בהזדמנות זו אני פונה לראש עיריית רעננה, זאב בילסקי שיאשר הצבה של שלט בד ברחוב אחוזה. מתוכננת גם שיירת מכוניות ופעולות נוספות. אני קורא לאמצעי התקשורת לא להניח לנושא ולדאוג שהנושא יהיה בכותרת ולא יירד מסדר היום עד שנחזיר את לילך בשלום לארץ".

לעזור למצוא את לילך

ירון רותם מבקש את עזרת הציבור בתרומות ועזרה בחיפושים אחר בתו

"התנועה להחזרת לילך לישראל" פתחה חשבון לתרומות בבנק הפועלים, סניף 757 ברעננה. מספר החשבון: 266444. כמו כן נפתח אתר באינטרנט עם תמונות האם והבת ועוד מידע מזהה על השתיים WWW.LILACH.ORG . מספר הטלפון של התנועה להחזרת לילך לישראל הוא: 886767~056.